החלטה בתיק ס"ע 47682-10-11

1.         בפני בקשת הנתבע להתיר לו משלוח הודעת צד ג' כנגד רשות המסים וכנגד המוסד לביטוח לאומי.

2.         לטענת הנתבע, התביעה להשבת שכר שהוגשה כנגדו, נערכה על פי שכר הברוטו שקיבל במהלך תקופת עבודתו בנתבעת, בעוד שבפועל השכר שקיבל היה נמוך בהרבה, לאור ניכויי החובה למס הכנסה ולביטוח לאומי. עוד נטען כי, סכומי המס בשיעור של כ - 43% משכרו נוכו במקור והועברו ישירות לרשויות המס ולמוסד לביטוח לאומי ולפיכך הנתבע אינו יכול להשיבם לתובעת. הנתבע הוסיף וטען כי, ככל שתתקבל התביעה, הנתבע יהיה זכאי להחזר סכום המס ששולם על ידו בגין השכר ששולם ביתר ועל כן, גם מטעם זה, יש לצרף את רשות המסים ואת המוסד לביטוח לאומי כצדדי ג'. 

3.         התובעת לא התנגדה לבקשה לצירוף רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי כצדדי ג' לתובענה.          

4.         רשות המסים התנגדה לצירופה כצד' ג'.

            לטענתה, לבית הדין אין סמכות עניינית לדון בתביעה שבין הנתבע לבין רשות המסים.

בין התובע לבין רשות המסים לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד ועילת התביעה אינה נובעת מיחסי העבודה ו/או ממשפט העבודה, אלא מפקודת מס הכנסה ומדיני המסים. עוד נטען כי, ההליכים הקבועים בפקודת מס הכנסה לעניין תביעה להחזרי מס ששולם ביתר, מהווים הסדר שלום מקיף וממצה, והנתבע אינו יכול לעקוף את ההליכים הקבועים בפקודת מס ההכנסה ולפנות לבית המשפט בטרם התבררה תביעתו על ידי רשות המסים וניתנה החלטה של פקיד השומה. מכאן, שצירופה של רשות המסים לא תייעל את ההליך, שכן בית המשפט לא יוכל להכריע בתביעת התובע להחזרי מס בטרם תינתן החלטתו של פקיד השומה. יתר על כן, הסמכות לדון בערעור על החלטתו של פקיד השומה מסורה לבית המשפט המחוזי.

            המוסד לביטוח לאומי לא הגיב לבקשה.

דיון והכרעה

5.         אקדים ואומר כי לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות מהטעמים המפורטים להלן.

הליך הודעה לצד שלישי מוסדר בתקנות 216-223 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 ובית הדין מוסמך להחיל הליך זה מכח הוראת סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 על דרך אימוצן של תקנות סדר הדין האזרחי ועל פי שיקול דעתו של בית הדין, אם ראה בכך צורך למען פישוט הדיון ועשיית משפט צדק [ בר"ע 206/07 קדם הדרכות (2002) בע"מ נ' יואל שי, ניתן ביום 7.6.2007; ע"ע 1299/01 מכבי שירותי בריאות נ' וקסלר ואח', פד"ע לז 241].

6.         יחד עם זאת, עילתה של הודעת צד שלישי, צריך שתבוא במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה, ובית הדין בשוקלו אם להתיר הגשת הודעה לצד שלישי, יבחן האם התביעה נגד הנתבע וכן ההתדיינויות בין הנתבע לבין הצד השלישי מצויות במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה [ ע"ע 617/07 מדינת ישראל נ' אילנה ליטבק, ניתן ביום 23.10.2008; בר"ע 46934-11-11 שיב"א יזום ייעוץ השקעות בע"מ נ' דפוס חמד ירושלים (2004) בע"מ ואח', ניתן ביום 2.8.2012 בסעיפים 17 ו -18 לפסק הדין].

7.         סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה מוסדרת בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969. בהתאם לסעיף זה, בית הדין לעבודה מוסמך לדון ולהכריע בתביעות שעילתן יחסי עובד ומעביד, יחסים קיבוציים במקום העבודה, ביטחון סוציאלי ותביעות הנובעות מחברות בקופת הגמל  או מחבותו של מעביד לקופות. בהתאם להלכה הפסוקה, סמכותו של בית הדין נקבעת לא רק על פי זהות הצדדים אלא בעיקר על פי המבחן הרחב של מהות העילה, דהיינו: האם העילה במובנה הרחב ראויה להתברר בבתי הדין לעבודה[ ס"ק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' התאחדות התעשיינים בישראל (ניתן ביום 16.7.2003); ע"ע 610/07 אילנה ליטבק נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 23.10.2008); ע"ע 625/10 מירב תותי אשבל ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' (ניתן ביום 17.9.2009)].

8.         במקרה שבפנינו, עניינה של התביעה בדרישה להשבת הפרשי שכר ששולמו לנתבע שלא כדין, במהלך התקופה שבה שמש כיו"ר התובעת. עילתה של הודעת צד ג' כנגד רשות המסים בזכאות הנתבע להחזרי מס ששולם על ידו ביתר, לנוכח השינוי, בדיעבד, בגובה שכרו. סוגיה זו נובעת ישירות מ הוראות פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן - פקודת מס הכנסה) המסדירה, בין היתר, את האפשרות להגשת בקשה להחזר מס, אופן בירור הבקשה, הגשת השגה וזכות הערעור על החלטת פקיד השומה. הנה כי כן, תביעת הנתבע להחזרי מס אינה נובעת מיחסי עובד ומעביד ואף אינה בעלת זיקה למשפט העבודה והביטחון הסוציאלי. בית המשפט המוסמך לדון בערעור על החלטת פקיד השומה לעניין החזרי מס הינו בית המשפט המחוזי כאמור בסעיפים 153 ו - 160 לפקודת מס הכנסה. לפיכך, אילו הוגשה תביעה נפרדת של הנתבע כנגד פקיד השומה היא לא הייתה נכללת במסגרת סמכותו העניינית של בית הדין.

יתר על כן, עיקרה של תביעה להחזרי מס בסוגיות בתחום דיני המסים שלבית הדין לעבודה אין את המומחיות לדון בהן. יתר על כן,

9.         כך גם, צודקת ב"כ רשות המסים בטענתה כי, לפי הוראות פקודת מס הכנסה, על הנתבע להגיש בקשה להחזר מס לפקיד השומה והוא אינו רשאי לפנות לבית המשפט בטרם פעל בהתאם להסדר הקבוע בפקודת מס הכנסה.

רק לאחר שתינתן החלטת פקיד השומה בעניינו ולאחר שהשגתו תידחה יוכל התובע להגיש ערעור לבית המשפט המוסמך [ ע"א 3602/97 דניאל שחר אח' נ' נציבות מס הכנסה (ניתן ביום 26.12.2001); בג"צ 6499/93 מנפאואר(ישראל) בע"מ נ' נציב מס הכנסה (ניתן ביום 30.1.1994)].

10.       זאת ועוד, לנוכח העובדה שתביעת הנתבע להחזרי מס לא תוכל להתברר, אלא רק לאחר שינתן פסק דין בתובענה דנן ולנוכח העובדה שבתחילה על הנתבע למצות את ההליכים הקבועים בפקודת מס הכנסה, לא מתקיימת התכלית למשלוח הודעת צד ג' בדבר ריכוז כל ההליכים המשפטיים בעניין מסויים בהליך אחד לצורך חיסכון בהוצאות, יעילות, סיום סכסוכים במהירות האפשרית והקטנת העומס על בתי המשפט.

11.       באופן דומה, הגם שההתדיינות בין הנתבע לבין המוסד לביטוח לאומי הינה בסמכותו של בית הדין לעבודה, בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 נקבע האופן שבו תתברר תביעה להחזר תשלום דמי ביטוח ששולם ביתר ועל הנתבע למצות בתחילה את ההליכים למול המוסד לביטוח לאומי, טרם פניה לבית הדין. לפיכך, הטעמים בדבר דחיית הבקשה למשלוח הודעת צד ג' לרשות המסים בשל הצורך למצות את ההליכים הקבועים בחקיקה הספציפית ובשל סרבול הדיון במקום ייעול וחיסכון בזמן ובהוצאות כמתואר לעיל, חלים גם על הבקשה להגשת הודעת צד ג' כנגד המוסד לביטוח לאומי.

12.       לאור כל האמור לעיל,  הבקשה למשלוח הודעת צד ג' לרשות המסים ולמוסד לביטוח לאומי-  נדחית.